<h1>המכתם — מגילה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[מגילה ד' ע"א] נשים חייבות במקרא מגילה. פירוש אם יודעת לקרות מוציאה אפילו אנשים. שאף הן היו באותו הנס. פירש בירושלמי [פ"ב ה"ד] שאף הן היו באותו ספק, פירוש באותה סכנה. שאף עליהן היתה הגזירה. והב"ה ז"ל כתב דמסתברא דכי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות עם האנשים הכי נמי אין מצטרפות לעשרה.
<h2>דף י:</h2>
[מגילה י"ד ע"א] קריאתה זהו הלילא. כלומר לא הוצרכו לקבוע בו שיאמרו הלל לפי שקריאתה של מגילה זוהי הלילא. כלומר כיון שחייבו בקריאתה ובשמיעתה. (האמת) [הרי] זה מביא שיתעורר כשיקרא וישמע דברי האגרת שיתן שבח והודאה לשם יתעלה. וזהו שיסד הפייטן קוראי מגילה הם ירננו אל אל. כי מקום תהלה היתה לישראל. כלומר כי קריאתה היא במקום הלל.
<h2>דף לג:</h2>
[מגילה ג' ע"ב] כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר פרש"י לענין בתי ערי חומה. ואולי רוצה לומר כי גם כן דינו לענין מקרא מגילה. ועיר שהיא ספק אם היא מוקפת מימות יהושע בן נון אם לא, קורין בשניהם לחומרא. ומיהו מכל מקום אין מברכים אלא ביום י"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם. ובתוספתא נמי גרסינן דבן כרך שהיה הולך על הים ושם הוא עומד ביום י"ד וביום ט"ו אינו קורא אלא בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב עולם.
